המקלט המשותף בבניין: איך מכינים אותו לשעת חירום ושומרים עליו שמיש

בבניינים רבים בישראל, בעיקר בבניינים ותיקים שנבנו לפני שהממ״ד הפך לחובה, המקלט המשותף הוא המקום המוגן היחיד שעומד לרשות הדיירים. במשך תקופות שקטות הוא הופך לא פעם למחסן מאולתר של אופניים, ארגזים ורהיטים ישנים, ואז, כשנשמעת אזעקה, מתברר שקשה להיכנס אליו, שאין בו אוויר ושהמפתח נמצא אצל דייר שנסע לחו״ל. הכנה מוקדמת ומסודרת של המקלט היא אחד הדברים החשובים שנציגות הבית והדיירים יכולים לעשות למען הביטחון המשותף.

האחריות על המקלט: של מי היא

המקלט בבית משותף הוא חלק מהרכוש המשותף, והאחריות לתחזוקתו מוטלת על כלל בעלי הדירות, בדרך כלל באמצעות הנציגות. לצד זאת, לרשות המקומית ולפיקוד העורף יש הנחיות ודרישות לגבי מצב המקלטים, ולעיתים מתבצעות ביקורות. כדאי לברר מול מחלקת המקלטים או הביטחון ברשות המקומית מהן ההנחיות העדכניות שחלות על הבניין שלכם.

בבניינים שבהם יש חברת ניהול, תחזוקת המקלט צריכה להיות חלק מתוכנית העבודה השוטפת שלה. בבניינים שבהם הדיירים מנהלים את עצמם, מומלץ למנות אחראי מקלט, דייר זמין שמחזיק מפתח ומכיר את המקום, ולצידו ממלא מקום.

חשוב שהמקלט יהיה פנוי ונגיש בכל עת. שימוש בו כמחסן פרטי של דייר אחד עלול להיות בעייתי משפטית וגם מסכן את כולם. אם יש צורך באחסון, יש לקבוע כללים ברורים, ולוודא שהציוד ניתן לפינוי מהיר ואינו חוסם מעברים ופתחים.

כדאי שהנציגות תקצה תקציב שנתי קבוע לתחזוקת המקלט מתוך דמי הוועד. כך לא צריך לגייס כסף בלחץ כשמתעורר צורך דחוף, וניתן לתכנן עבודות כמו איטום, צביעה או החלפת ציוד בצורה מסודרת ובמחירים סבירים.

ניקיון, פינוי וסדר

השלב הראשון הוא פשוט: לפנות את כל מה שלא אמור להיות במקלט. רהיטים ישנים, ארגזים, צבעים, חומרים דליקים וגרוטאות תופסים מקום, מושכים מזיקים ועלולים להפוך למפגע בשעת חירום. כדאי לקבוע יום ניקיון משותף, להודיע לדיירים מראש ולאפשר להם לאסוף את חפציהם.

לאחר הפינוי, יש לנקות את המקלט היטב, לטפל ברטיבות ובעובש, ולבדוק אם יש סימני חדירת מים מהקירות או מהתקרה. מקלטים תת-קרקעיים רגישים במיוחד לרטיבות, ובעיה כזו מחייבת טיפול של איש מקצוע באיטום. כדאי גם לטפל במזיקים באמצעות מדביר מוסמך.

הקפידו שמדרגות הירידה למקלט מוארות, נקיות ופנויות, ושהדלת נפתחת ונסגרת בקלות. דלת הדף כבדה שלא שומנה שנים עלולה להיתקע בדיוק כשצריך אותה.

אחרי הפינוי, כדאי לתלות בכניסה למקלט שלט שמבהיר מה מותר להשאיר בו ומה אסור, ומי האחראי. שלט פשוט כזה מונע הצטברות מחודשת של חפצים ומזכיר לכל הדיירים שמדובר במרחב מוגן ולא במחסן.

מערכות בסיסיות: חשמל, אוורור ומים

מקלט שמיש צריך תאורה תקינה, כולל תאורת חירום שפועלת גם בהפסקת חשמל. חשמלאי מוסמך צריך לבדוק את מערכת החשמל, את השקעים ואת לוח החשמל של המקלט, ולוודא שהם בטוחים לשימוש.

אוורור הוא נושא קריטי, במיוחד כשאנשים רבים שוהים במקלט זמן ממושך. בדקו שפתחי האוורור אינם חסומים ושמערכת האוורור והסינון, אם קיימת, תקינה. מערכות סינון ישנות זקוקות לבדיקה מקצועית ולעיתים להחלפת רכיבים. בהתאם להנחיות, יש לבדוק גם את תקינות פתחי המילוט.

מומלץ לוודא גישה למים ולשירותים, אם קיימים, ולבדוק שהברזים והניקוז תקינים. במקלטים ללא שירותים, כדאי לחשוב מראש על פתרון חלופי לשהייה ממושכת.

בתקופות של שהייה ממושכת, כדאי לדאוג גם לקליטה סלולרית או לחיבור אינטרנט במקלט. מקלטים תת-קרקעיים סובלים לעיתים קרובות מקליטה חלשה, ומגבר אות או נקודת גישה אלחוטית יכולים לאפשר לדיירים לקבל עדכונים ולשמור על קשר עם בני משפחה.

ציוד מומלץ למקלט משותף

בנוסף לתשתיות, כדאי לצייד את המקלט בציוד בסיסי שיקל על השהייה בו. הנה רשימה כללית שאפשר להתאים לגודל הבניין ולצרכי הדיירים:

• מקומות ישיבה, כיסאות מתקפלים או ספסלים, ומזרנים בסיסיים
• פנסים וסוללות, ורדיו שפועל על סוללות
• ערכת עזרה ראשונה מסודרת ובתוקף
• מטף כיבוי אש תקין ובדוק
• מים ארוזים בכמות מספקת, שמוחלפים מעת לעת
• רשימת טלפונים חיוניים ולוח מודעות עם הנחיות פיקוד העורף

בנוסף, מומלץ שכל משפחה תכין לעצמה תיק קטן עם תרופות קבועות, מסמכים חשובים, מטען נייד וציוד לתינוקות או לחיות מחמד, ותיקח אותו איתה כשיורדים למקלט.

התחשבות בדיירים עם צרכים מיוחדים

בכל בניין יש דיירים שהירידה למקלט מאתגרת עבורם: קשישים, אנשים עם מוגבלות בניידות, הורים עם תינוקות ונשים בהריון. חשוב למפות אותם מראש, בהסכמתם, ולתכנן כיצד יגיעו למקלט במהירות. לעיתים מדובר בהצמדת שכן שיעזור, ולעיתים בהתאמות פיזיות כמו מאחז יד נוסף במדרגות.

כאשר הזמן להגעה למרחב מוגן קצר מאוד, ייתכן שעבור חלק מהדיירים עדיף מרחב מוגן חלופי בתוך הבניין, כמו חדר המדרגות הפנימי, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. כדאי להכיר את ההנחיות מראש ולהסביר אותן לכל הדיירים.

שגרה של בדיקות ותרגול

הכנת המקלט אינה פעולה חד-פעמית. מומלץ לקבוע בדיקה תקופתית, למשל פעם בכמה חודשים, שבה אחראי המקלט מוודא שהמקום נקי, שהתאורה פועלת, שהציוד במקומו ושהמים והתרופות בערכה בתוקף. ממצאים ותיקונים נדרשים כדאי לתעד ולשתף עם הדיירים.

כדאי גם לקיים מדי פעם תרגול קצר, שבו הדיירים יורדים למקלט ומוודאים שהם יודעים את הדרך, היכן המפתח ואיך פותחים את הדלת. תרגול כזה חושף בעיות קטנות, כמו מנורה שרופה או מנעול תקוע, לפני שהן הופכות לבעיה אמיתית.

שיתוף פעולה בין הדיירים הוא המפתח. קבוצת הודעות של הבניין, שבה מעדכנים על מועדי הבדיקות, על התיקונים שבוצעו ועל מיקום המפתח, מבטיחה שכולם מעודכנים. כך, גם דיירים חדשים שעברו לבניין לאחרונה יודעים מה לעשות כשנשמעת האזעקה.

לסיכום, מקלט משותף מוכן הוא מקום שאפשר לסמוך עליו בשעת חירום, ולא מחסן שנזכרים בו רק כשהאזעקה כבר נשמעת. חלוקת אחריות ברורה, ניקיון ופינוי, בדיקת מערכות החשמל והאוורור, ציוד בסיסי ותרגול תקופתי הם צעדים פשוטים יחסית, שיכולים לעשות הבדל גדול בביטחון של כל דיירי הבניין.